<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוסי בן יאסין</h1>
<h2>דף כט:</h2>
וגרסינן נמי בפרק רבי ישמעאל [ע"ז נ"ג ע"ב] אמר רב יהודה אמר רב ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא גוי והשתחוה לה אסרה. פירוש כאילו ישראל עבדה ואין לה ביטול. וכדמפרש רבי אליעזר בתחלתה של ארץ ישראל דאמר רחמנא ואשיריהם תשרפון באש מכדי ירושה היא להן ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואי משום הנך דמעיקרא בביטול בעלמא סגי לה. אלא מדפלחי ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו בע"ז וכי אתו גוים שליחותא דידהו קא עבדי. הילכך אין לה ביטול עולמית. ומהכא ילפינן שפיר דכל שכן דכי ישראל פלח ע"ז דאינה בטילה לעולם. אבל ישראל כי מגבה לה לע"ז מהיכא ילפינן דלא מהני לה ביטול על ידי גוי. אי מההיא דגרסינן בפרק רבי ישמעאל [ע"ז נ"ב ע"א] אמר רבי יצחק מנין לע"ז של ישראל שטעונה גניזה שנאמר ושם בסתר. התם מיירי בישראל שעשה ע"ז לשם ע"ז דפליגי רבי עקיבא ורבי ישמעאל אי משעת עשייה נאסרה אי משתיעבד. אבל ישראל שאינו חושש לע"ז (מה) [למה] קונה בהגבהה. דכיון דאיסור הנאה הוא ואינו ממון מה קנייה שייך ביה.
גרסינן בהמניח את הכד א"ר אליעזר משום רבי ישמעאל שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאם הכתוב כאילו [הם] ברשותו, בור בר"ה וחמץ משש שעות ולמעלה. וכן כל איסורי הנאה אינם שלו. חמץ שלך אין אתה רואה ואע"פ שאינו שלו עובר עליו בלא יראה ולא ימצא. אבל שאר איסורי הנאה דלא שייך בהו בל יראה ובל ימצא פשיטא דאיסורו מפקיעו ואין להם בעלים. ומה קנין שייך בדבר שאינו ממון. דהא דכתיב [דברים י"ג] לא ידבק בידך מאומה מן החרם, לא בא הכתוב אלא לענין לאסור אפילו דברים שבשאר איסורים מותר כגון אם קידש בפרש של שור הנסקל דהוי ממון לענין קידושין, כיון דלא ניחא ליה בנפחיה לא מיתסר אגב שור. אבל אם קידש בפרש עגלי ע"ז אינה מקודשת דלא חשיב [ממון] כיון דכתיב (משום) לא ידבק בידך מאומה מן החרם. כדאמר רב אחדבוי בר אמי באין מעמידין הלכה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע [ע"ז ל"ד ע"ב]. ובמעילה נמי לא שייך כדאיתא במסכת מעילה פרק ולד חטאת [י"ב ע"ב]. וההיא דפרק אחרון במסכת ע"ז [ע"א ע"ב], ואיתא נמי בבכורות פרק הלוקח פרדו של נכרי [י"ג ע"ב], הלוקח גרוטאות מן הנכרי ומצא בהן ע"ז אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר. ואם משנתן מעות משך יוליך הנאה לים המלח. ומסיק רבא דרישא וסיפא משום מקח טעות. רישא דלא יהב זוזי [לא] מיחזי כע"ז ביד ישראל, סיפא דיהב זוזי מיחזי כע"ז ביד ישראל אע"ג דמקח טעות הוא. מכלל דהיכא דנתכוין ממש לאותה גרוטאות דע"ז היא, משמע ודאי שקנאה ונאסרה דשוב אין לה ביטול לעולם. ותימה מה קנין שייך בה, כל זמן שאין דעתו ליהנות, מה איסור שייך בה משום קנין.
